רש"י על יומא פ״ו ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא פ״ו ב:ט׳
9 אָמַר רַב יְהוּדָה, רַב רָמֵי — כְּתִיב: ״אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה״, וּכְתִיב: ״מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ״! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּחֵטְא מְפוּרְסָם, הָא בְּחֵטְא שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב נַחְמָן: כָּאן בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, כָּאן בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.
פירוש רש"י על יומא פ״ו ב:ט׳
9 כסוי חטאה - שלא נתגלה עונו:
10 בחטא מפורסם - טוב לו שיודה ויתבייש ולא יכפור בו:
11 בחטא שאינו מפורסם - לא יגלה חטאו וכבוד השם הוא שכל מה שאדם חוטא בפרהסיא מיעוט כבוד שמים הוא:
12 עבירות שבין אדם לחבירו - יגלה לרבים שיבקשו ממנו שימחול לו: